לונדון

22-25.9.2016

כרטיסי טיסה, חיפוש מקום לינה

הטיול הראשון והלא מתוכנן ללונדון (לבד). הצלחתי להשיג כרטיס להופעה של David Gilmour ב-Royal Albert Hall. מיד התחלתי לחפש כרטיסי טיסה ללונדון, וראיתי שמבחינת התאריכים והמחירים לא היו מתחרים ל-easyJet, לכן הזמנתי את הטיסות דרכם. היות ומדובר היה בהתראה קצרה יחסית, המחירים כבר לא היו ממש זולים, אבל גם לא בשמיים. שלב הבא וחשוב לא פחות – למצוא מקום לינה זול וסביר לאדם אחד, רצוי באזור מרכז לונדון, כי בפועל היו לי יומיים בלבד להסתובב בעיר.

נכנסתי ל-Google Maps ועשיתי חיפוש למקומות אירוח בלונדון בתאריכים המבוקשים, ולהפתעתי ראיתי פתאום שממש בסמוך ל-Royal Albert Hall קפץ מחיר של 200 ומשהו ש"ח ללילה. מסתבר שמדובר היה במעונות סטודנטים של ה-Imperial College, שבזמן חופשת הקיץ משמשים כבית מלון לכל דבר ועניין. תוך התחשבות במיקום המדהים (בניין צמוד למקום ההופעה, דקה מ-Hyde Park וכמה דקות מהמוזיאונים הגדולים של לונדון, מיד הזמנתי חדר לשלושה לילות.

ב-22.9 כמתוכנן נחתתי בלוטון, ובאוטובוס של National Express שכרטיס אליו הוזמן מראש דרך easyBus (מומלץ להזמין מראש, כי מסתבר שגם חברת האוטובוסים הזאת פועלת על אותו עיקרון כמו חברות התעופה – מחירים זולים יותר אם מזמינים הרבה זמן מראש!) הגעתי ללונדון. התחנה הקרובה למעונות הייתה בדיוק בצד השני של הייד פארק (Marble Arch), ובגלל שלא ממש למדתי לפני זה על התחבורה הציבורית הנפלאה של לונדון (טעות חמורה מאוד בדיעבד!), הלכתי חצי שעה ברגל דרך הפארק בחושך. אבל גם זה סוג של חוויה וחלק מהטיול 🙂

היום הראשון - נחיתה והגעה לעיר

כצפוי, החדר לא היה מפואר, אבל היה נקי ומסודר. היו בחדר קומקום, כוסות, תה, קפה וסוכר והיו גם כמה מכונות שתיה וחטיפים בלובי. חשוב לציין שהשירותים והמקלחת הם פרטיים (בחדר) ולא משותפים. אין מיזוג, אבל היה בחדר מאוורר קטן. ארוחת הבוקר הייתה בבניין אחר (הליכה של שתי דקות) בחדר אוכל גדול מאוד של המכללה, גם היא לא הייתה מפוארת אבל בהחלט מספיקה כדי להתחיל את היום. בקיצור, מקום מומלץ לתיירים בודדים או זוגות (יש גם חדרים זוגיים) לא מפונקים שרוצים מקום לינה זול במיקום מרכזי ושהפרטיות חשובה להם.

Booking.com

היום השני

אחרי ארוחת הבוקר יצאתי לסיבוב בהייד פארק המהמם. מזג האוויר היה מושלם, לא קר, לא חם ובלי טיפת גשם. היה פשוט תענוג לראות את הפארק בפעם הראשונה, עם כל הסנאים החמודים שמסתובבים על הדשא והבריטים שעושים את ריצת הבוקר שלהם, רוכבים על אופניים (יש עמדות השכרה בכניסות לפארק) או סתם מוציאים את הכלב לשחק. אווירה שלווה ומיוחדת. צריך להיזהר לא ללכת שבילים שמסומנים כשבילי אופניים, הרוכבים מאוד לא אוהבים את זה ואפשר לחטוף מהם קצת צעקות… אגב, נדמה לי שחצי שעה ראשונה של השכרת האופניים היא בחינם. 

כדאי לתכנן את הליכה בהייד פארק מראש. החלק המערבי נקרא בעצם Kensington Gardens והמזרחי Hyde Park, אבל בד"כ מתייחסים לכל המקום הזה כהייד פארק, לפחות התיירים. כמה נקודות שאני ממליץ לעבור בהן: Flowers Walk, Round Pound, The Albert Memorial, Princess Diana Memorial Fountain, Huntress Fountain, Physical Energy Statue. כמובן, אלה רק כמה מקומות שבחרתי, ממליץ לפתוח את המפה בגוגל ופשוט לתכנן מסלול. אם המלון שלכם נמצא בקרבת הפארק, אפשר להתחיל כל בוקר מהליכה באזור אחר, או לסיים את היום ככה. בקיץ יש אור עד מאוחר, אין סיבה לפחד להסתובב שם גם בשעות הערב.

אחרי הייד פארק חציתי את הכביש בחזרה והלכתי לכיוון המוזיאונים (כמה דקות הליכה). הראשון שנכנסתי אליו היה Natural History Museum. מוזיאון מרשים מאוד עם המון אגפים, אין ספור חיות מפוחלצות מכל הסוגים וכו'. עמוס מאוד בתיירים וקבוצות מבתי הספר המקומיים. באולם המרכזי עמד שלד של דינוזאור ענק, שמאז הוחלף בשלד של לוויתן. כניסה למוזיאון ללא תשלום, כמו לשאר המוזיאונים בהמשך הדף.

ממוזיאון הטבע עברתי ל-Science Museum (המבנה הבא ברחוב). שם כבר היו הרבה יותר מוצגים טכניים, מכוניות, מטוסים, מערכות חישוב שונות שקדמו למחשב המודרני, תערוכת חלל וכו'. 

ממוזיאון המדע עברתי ל-Victoria & Albert שנמצא ממול – מוזיאון העיצוב המרכזי של לונדון. כבר לא היה לי זמן לעבור בכל החלקים של המוזיאון, לכן חזרתי לחד המעונות לנוח קצת לקראת ההופעה בערב. שלושת המוזיאונים האלה נמצאים באותו רחוב, צמודים אחד לשני, ואם ממש בא לכם ויש לכם כוח אפשר לבקר בשלושתם ביום אחד, כמובן בלי להתעכב יותר מדי על מוצגים. למי שרוצה להתעמק יותר – לפחות במוזיאון הטבע אפשר "לשרוף" יום שלם. בכל המוזיאונים יש חנויות עם מזכרות, בתי קפה ומסעדות קטנות. כל המוזיאונים בלונדון נפתחים בשעה 10 בבוקר, שעות סגירה יכולות להיות שונות.

לא חסר מכוניות יוקרה במרכז העיר, בשביל חלקן שווה גם לעצור, להתרשם ולצלם.

היות והמלון היה צמוד למקום ההופעה, הספקתי אפילו לתפוס שנ"צ וכחצי שעה לפני תחילת ההופעה יצאתי לכיוון ה-RAH. ההופעה הייתה מדהימה מכל הבחינות. הביצועים של גילמור ולהקתו, האקוסטיקה המיוחדת של האולם, הקהל המבוגר ברובו שחלקו, כמוני, הגיע מרחוק כדי לראות את אחד המוזיקאים הגדולים בהסטוריה בהופעה, מי יודע, אולי אחת ההופעות האחרונות שלו (בכל זאת, כבר לא ילד). ואם אפשר להגיד משהו על דייוויד גילמור – זה שהוא רק משתבח עם השנים. Royal Albert Hall עצמו נחשב לאחד האולמות הטובים ביותר בעולם להופעות מסוג זה, עם אקוסטיקה מושלמת ואווירה פשוט מדהימה. לראות אומן בסדר גודל הזה ובכזה מקום – בהחלט סוג של הגשמת חלום.

היום השלישי

יום אחרי ההופעה זה היה בעצם היום המלא היחידי שיכולתי לטייל בו, לכן החלטתי להשתמש בשירותים של אחת החברות שמסיעות תיירים באוטובוס קומותיים במסלולים קבועים במרכז העיר. הסידור הזה לא זול, ומתאים אולי למישהו שלא יכול \ לא הספיק \ לא חשב לתכנן לעצמו את הטיול. מצד אחד זה נחמד לשבת בקומה השנייה של האוטובוס הפתוח, להסתכל מסביב ולהקשיב להסברים באוזניות, מצד שני – אפשר לפעמים גם להיתקע בפקקים ענקיים ולמות מחום. היתרון היחידי – אפשר לרדת ולעלות כמה שרוצים, אבל ככה זה גם בגדול גם בתחבורה הציבורית הזולה ויותר יעילה (בהרחבה על התחבורה בבלוג מלונדון 2019).

ביקרתי בגדה הדרומית של תמזה (Southbank), אזור מתויר מאוד עם הרבה אומני רחוב, פעילות שונה ומספר "מלכודות תיירים" מרכזיות של לונדון, בראשן ה-London Eye המפורסם. לא שזאת אטרקציה רעה, אבל בדיעבד, כשלוקחים בחשבון את המחיר ואורך התורים, יש לגלגל הענק הזה חלופה חינמית מאוד מעניינת ולדעת רבים גם הרבה יותר טובה… על זה – בבלוג על טיול השני ללונדון ב-2019…

שייט קצר בתמזה היה חלק מעסקת החבילה עם London Eye, אז כמובן לא ויתרתי על זה. חוויה נחמדה, אם יש לזה זמן. רואים הרבה דברים יפים בדרך, וגם כאן, כמובן, הכל מלווה בהסברים.

במקרה לגמרי הגעתי להחלפת משמר מלכותי, אבל לא בארמון המלכה המפוצץ בתיירים, אלא בדיוק בצד השני של הפארק שמתחיל מהארמון (St. James Park). החלפת המשמר מתקיימת כל יום בשעה 11:00, אפשר לשלב את זה עם ביקור בפארק, כיכר טרפלגר, הגלריה הלאומית (כניסה מטרפלגר, חינם). נכון, שזה לא בדיוק המשמר המפורסם ליד הארמון, אבל אין את כל הלחץ המטורף של תיירים ואתה נמצא ממש קרוב לחיילים והסוסים, אחרי הטקס אפשר גם ללטף אותם ולהצטלם (קישור למיקום המדויק)

בצורה אקראית לגמרי, באותו פארק St. James, מצאתי את עצמי בסט צילומים של סרט. מסתבר שאלה היו צילומים של סרט המשך ל-Transformers בכיכובו של לא אחר אשר אנטוני הופקינס! בסיום הצילומים, השחקן הענק הזה ניגש לקהל הנלהב שהיה במקום, ומפה לשם לחצנו ידיים 🙂

בכיכר טרפלגר, גם ללא שום תכנון או בדיקה מוקדמת, נפלתי על פסטיבל מלזיה, עם המון מוזיקה, דוכני אוכל ומה לא. יפה, צבעוני ומאורגן למופת. עוד חוויה לאוסף. למרות הפסטיבל, הכיכר ממשיכה בחייה הרגילים – אמני רחוב ממשיכים את עבודתם מסביב לכיכר, יש מקום לכולם. זה מה שיפה בלונדון – תמיד קורה בה משהו. או כמעט תמיד. כנראה, לא חייבים לעשות תכנון יותר מדי מדויק וקפדני, העיר הזאת יכולה להפתיע ולהוביל אותך לחוויות בעצמה, גם בלי שתבקש. בערב עוד הספקתי לעשות סיבוב במכולת השכונתית Harrods, מפלצת קניות ענקית עם מחירים סבירים, כמובן אם אתה מיליונר. בהחלט לא מקום לערוך בו קניות, אבל אם יש זמן – בהחלט אפשר לעשות בו סיבוב סתם בשביל חוויה.

למחרת בבוקר עליתי על אוטובוס ללוטון, כשעה נסיעה ממרכז לונדון, כמובן שהסתבכתי בבידוק הבטחוני בגלל מסטיק בכיס (!!!). מי חשב על זה שהעטיפה של המסטיק עשויה ממתכת שתצפצף בגלאי מתכות. משם דרך להורדת נעלים ומבטים כועסים של הבודקים קצרה מאוד. בקיצור, צריך לקרוא את כל האותיות הקטנות בהנחיות ולפעול אחד לאחד כפי שמצופה. נוזלים שעולים למטוס – 100 מ"ל או פחות, כל אחד סגור בניילון – "סגור" הכוונה עם סגר, לא מגולגל, אחרת זה ילך לפח. שום דבר לא בכיסים, גם לא מסטיק 🙂 הבודקים הבטחוניים שם לא מפעילים שום שיקול דעת, הם פועלים לפי הנחיות ברורות מאוד, וגם אם יהיה להם ברור ש"צפצפתם" בגלל מסטיק שנשכח בכיס, הם פשוט לא יכולים לוותר על המשך הבדיקות שסתם יבזבזו לכם את הזמן. זה לא אישי, ישר אחריי הורידו נעלים לאישה בריטית מבוגרת, כנראה גם חובבת מסטיקים כמוני 🙂 

זה היה הטיול הקצר, הלא מתוכנן והלא מאורגן שלי ללונדון. כולה רציתי לראות הופעה, וקיבלתי הרבה מעבר לזה. ברור לי שעוד אחזור לעיר הזאת לא פעם ולא פעמיים.

Booking.com